גיל המעבר אצל נשים - לאן בעצם אנחנו עוברות?
- עדית שגיב
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
הביטוי "גיל המעבר" תמיד נשמע לי קצת דרמטי.
ובעיקר - הוא לא מספר את כל התמונה.
מעבר לאן, בעצם?
לפעמים נדמה שהקונוטציה סביב גיל המעבר אצל נשים היא בעיקר שלילית: הגוף משתנה, המחזור משתבש או נפסק, השינה פחות טובה, המשקל עולה בקלות רבה יותר, הבטן משתנה, מצב הרוח יכול להיות רגיש יותר, ופתאום דברים שפעם עבדו - כבר לא עובדים באותה צורה.
ולפעמים יש אפילו תחושה שקטה, לא תמיד מדוברת, כאילו זהו שלב של "הידרדרות", או "ירידה". כאילו אנחנו עוברות ממשהו חי, צעיר, פעיל ונשי - אל משהו פחות.
אבל אולי כדאי לעצור רגע ולשאול: האם זה באמת רק מעבר של אובדן? או שאולי זה גם מעבר לשלב אחר בחיים - שלב שיש בו גם אפשרויות חדשות? מעבר לשלב אחר, עם יותר חופש, בחירה, בשלות ופניות לעצמך.
גיל המעבר הוא אכן תהליך גופני משמעותי. הירידה באסטרוגן משפיעה על מערכות רבות בגוף: על חילוף החומרים, על פיזור השומן, על מסת השריר, על העצמות, על רמות הכולסטרול, על השינה, על מצב הרוח, על תחושת האנרגיה ועל היחסים שלנו עם הגוף.
לכן אני לא חושבת שצריך "לייפות" את זה יותר מדי. יש נשים שעבורן זו תקופה מאתגרת מאוד. יש נשים שמרגישות שהגוף שלהן השתנה כמעט בן לילה. יש נשים שמתוסכלות מכך שהן אוכלות "כמו תמיד", אבל המשקל כבר לא מגיב כמו פעם. ויש נשים שמרגישות שהן צריכות ללמוד את הגוף שלהן מחדש.
וזה אמיתי.
אבל זה לא כל הסיפור.
כי גיל המעבר קורה הרבה פעמים בתקופה שבה גם החיים עצמם משתנים. עבור הרבה נשים זה גם מעבר לשלב שבו הילדים גדלו, ויש פתאום יותר מקום לעצמן. לפעמים הבית פחות סובב סביב ארוחות, הסעות, שיעורים, חוגים וצרכים של כולם. אחרי שנים ארוכות של "צריך" ו"חייבת", שנים שבהן הרבה נשים שמו את עצמן בסוף הרשימה, מתחיל להתפנות מקום לשאלה אחרת:
מה אני רוצה עכשיו?
איך אני רוצה להרגיש בשנים הקרובות?
איזה גוף אני רוצה לבנות לעצמי - לא כדי להחזיר אותו אחורה, אלא כדי להרגיש בו טוב קדימה?
בעיניי, זו אחת השאלות החשובות של גיל המעבר.
לא איך להחזיר את הגוף למה שהיה בגיל 30. לא איך להילחם בכל שינוי. לא איך "לנצח" את הגיל.
אלא איך ליצור מערכת יחסים חדשה, בוגרת וחכמה יותר עם הגוף.
מערכת יחסים שיש בה פחות ענישה ויותר הקשבה.
מבחינתי, תזונה בגיל המעבר היא לא רק "איך לרדת את ה-3 קילו שעלו".היא חלק מהשאלה הגדולה יותר:
איך אני רוצה להרגיש בשנים הבאות? חזקה, חיונית, רגועה יותר, בטוחה יותר בגוף שלי.
פחות "ממחר דיאטה" ויותר הרגלים שאפשר לחיות איתם. פחות התמקדות רק במשקל ויותר תשומת לב לכוח, שובע, שינה, יציבות, בדיקות דם, מסת שריר, בריאות העצם, מצב הרוח ואיכות החיים.
תזונה בגיל המעבר לא אמורה להיות עוד תפריט נוקשה שממוקד רק בירידה במשקל.
היא אמורה לעזור לנו להרגיש חזקות יותר, חיוניות יותר, רגועות יותר ובטוחות יותר בגוף שלנו.
וזה דורש לעיתים שינוי גישה.
בגיל הזה, הרבה פעמים לא מספיק רק "לאכול פחות". להפך - כשאוכלים מעט מדי, מדלגים על ארוחות, לא מקבלים מספיק חלבון, לא משלבים אימוני כוח ויש הרבה סטרס ומעט שינה - הגוף עלול להגיב בעייפות, רעב מוגבר, ירידה במסת השריר וקושי גדול יותר לרדת במשקל.
המטרה היא לא להיכנס למלחמה עם הגוף, אלא להבין מה הוא צריך עכשיו.
יותר חלבון כדי לשמור על מסת שריר. יותר אימוני כוח כדי לשמור על עצם, יציבה וחילוף חומרים.יותר תשומת לב לשובע, לרעב ולעייפות. יותר תזונה שתומכת בלב, בכלי הדם, בעצמות ובמערכת העיכול. ובעיקר - יותר חמלה, אבל לא ויתור.
כי חמלה היא לא להגיד "ככה זה, אין מה לעשות". חמלה היא להפסיק להאשים את עצמנו, ולהתחיל לפעול בצורה שמתאימה לשלב החיים הנוכחי.
אז לאן בעצם אנחנו עוברות?
אולי אנחנו עוברות משנים שבהן הגוף היה מובן מאליו - לשנים שבהן צריך להקשיב לו יותר. אולי אנחנו עוברות מתזונה של "לרדת במשקל" לתזונה של בריאות, כוח ואיכות חיים. אולי אנחנו עוברות מהמרדף אחרי הגוף שהיה לנו - לבנייה של הגוף שאנחנו רוצות לחיות בו עכשיו. ואולי, לצד האתגרים, אנחנו עוברות גם לשלב שבו יש יותר מקום לעצמנו.
לא כי הכול פשוט. לא כי אין תסמינים. לא כי אין שינויים.
אלא כי גיל המעבר הוא לא סוף הנשיות, ולא סוף האפשרות להרגיש טוב בגוף. הוא הזמנה להסתכל אחרת על עצמנו, על הבריאות שלנו, ועל השנים הבאות.
ואולי דווקא עכשיו, כשהרבה דברים משתנים, זו הזדמנות לשאול לא רק מה השתנה בגוף - אלא גם מה מתפנה בחיים.
ומה נרצה לעשות עם המקום הזה.
בקליניקה שלי אני מלווה נשים בגיל המעבר שרוצות להבין את הגוף המשתנה שלהן, לחזק אותו, לשפר מדדים בריאותיים ולהרגיש שוב בנוח עם עצמן - בלי דיאטות קיצוניות ובלי מלחמה בגוף.
רוצה להתחיל תהליך שמתאים לגיל המעבר? מוזמנת ליצור קשר ❤️
תגובות