למה אני מנשנשת כל הזמן בערב (גם כשאני לא רעבה)?

זה לא חוסר כוח רצון, זה דפוס מוכר, ואת ממש לא לבד בו

ערב. הבית שקט סוף־סוף. את מתיישבת מול הטלוויזיה, מחפשת רגע של מנוחה, ובלי לשים לב  היד שלך כבר בקערת החטיפים. אחר כך עוד משהו מהמקרר, ואז עולה המחשבה: "אבל אני בכלל לא רעבה… אז למה אני מנשנשת כל הזמן בערב?"

מה עומד מאחורי הנשנושים בערב (האכילה האוטומטית)

הרגעים האלה שבהם האוכל פשוט נכנס לפה, בלי החלטה מודעת, נקראים "אכילה אוטומטית". זה לא רעב פיזי, אלא צורך אחר: אכילה משעמום, עייפות, הרגל ישן, או פשוט כי האוכל שם מול העיניים.

מנשנשת בערב? רגע של נחמה שמסתיים באכזבה

בהתחלה יש רגע קטן של נחמה. הביסים הראשונים מביאים רוגע מתוק, כאילו הם סוגרים את היום. אבל מהר מאוד מגיע גם כובד, לא רק בבטן אלא גם בלב. המחשבה מתגנבת ועימה רגשי האשמה: "עוד פעם לא הצלחתי לעצור… אולי אין לי מספיק כוח רצון… שוב אכזבתי את עצמי...שוב נפלתי לאכילה רגשית בלילה".

זה לא חוסר כוח רצון

אני פוגשת נשים רבות מעל גיל 40 שנמצאות בדיוק במקום הזה. נשים חכמות, מצליחות, שיודעות היטב מה בריא להן ובכל זאת, בערב, מול האוכל, משהו אחר לוקח שליטה. וזה לא נובע מחולשה או חוסר משמעת, אלא מדפוס אוטומטי שחוזר שוב ושוב, במיוחד כשעייפות, מתח או שעמום מצטברים בסוף היום. זה קשור להרגלים ישנים, לרגשות שמבקשים מקום, ולעומס יומיומי שמחפש מוצא.

את לא לבד, הנשנושים האלו קורים להרבה נשים

הרבה נשים מספרות לי על "הנשנושים של הערב", שמתחילים בלי רעב אמיתי ונמשכים עד שמגיע הכובד.

זה יכול להיות מתסכל, לערער ביטחון, ולפעמים לגרום להרגיש כאילו "משהו לא בסדר בי". אבל האמת היא שזו חוויה אנושית מאוד. את לא היחידה, ואת לא צריכה להישאר עם זה לבד.

אני רואה אותך ויש דרך אחרת

כשאני שומעת את הסיפורים האלו, אני מבינה כמה זה קשה ומעייף. אבל אני גם יודעת שיש דרך אחרת. לא קסמים ולא "טיפים מהירים", אלא תהליך אמיתי, שמתחיל בהבנה מה קורה שם בפנים, ברגע שבו היד נשלחת על אוטומט.

במסגרת הליווי שלי אני מביאה כלים עדינים ומעשיים, שיעזרו לך לזהות את האוטומט, לעצור לרגע, ולבחור אחרת.

אם קראת והרגשת שזה בדיוק מה שקורה לך בערבים, חשוב לי שתדעי שאת לא לבד.

אני מבינה אותך, ורואה את מה שעובר עלייך.

ואם תרגישי שזה הרגע בשבילך, אני כאן ללוות אותך צעד צעד, בדרך לשחרר את האכילה האוטומטית והנשנושים של הערב, ולגלות מחדש חופש אמיתי מול האוכל, מול הגוף שלך, ומול עצמך.